מפלי האיגואסו - טיול דו צדדי

אחרי נסיעה של 22 שעות באוטובוס מקורדובה, הגענו ליעד האחרון שלנו בארגנטינה - פוארטו איגואסו (Puerto Iguazu). הנסיעה באוטובוס הייתה ארוכה ועל אף שישנתי את רובה, התעוררתי מספר פעמים בגלל כאב בברך ששוב חזר, ככל הנראה בגלל הישיבה המרובה באוטובוס. בשלב זה כבר הבנתי שאין לי ברירה ואני אהיה חייב ללכת לבית חולים כדי לדעת שהכל בסדר עם הברך. הסיבה שבחרנו להגיע לפוארטו איגואסו מובנת לכל הרי שזהו המקום ממנו יוצאים לראות את מפלי האיגואסו המפורסמים עליהם אכתוב בהמשך. הגענו לפוארטו איגואסו והתמקמנו בהוסטל "Timbo Posada", הממוקם במרכז העיר סמוך לטרמינל האוטובוסים. הופתענו לראות לראשונה הוסטל עם אווירה שונה מזו שאנחנו רגילים אליה - בריכה, ערסלים והרבה צמחייה טרופית שאופיינית לאיזור שאנחנו נמצאים בו, אחרי הכל הגענו למחוז מיסיונס בארגנטינה שידוע בגו'נגלים שלו ובחום הכבד ששורר בו. 
אחרי התמקמות זריזה בהוסטל, סחבתי את רעות איתי לבית החולים כדי לסגור את כל הסיפור עם הברך ולשים לו סוף אך מאחר והיה יום ראשון, בית החולים עבד במתכונת מצומצמת וקיבלו רק מקרי חירום ולכן אמרה לי האחות לחזור בבוקר שלמחרת החל מהשעה 06:00 בבוקר. המשכנו להסתובב במרכז העיר והלכנו לקנות כרטיס אוטובוס למפלי האיגואסו לבוקר שלמחרת. על הדרך קנינו מצרכים ובישלנו לנו ארוחת צהריים - כרגיל פסטה. נמרחנו קצת בערסלים שבהוסטל ובערב הלכנו לפגוש את ריאן, בחור אוסטרלי שהכרנו בהוסטל בקורדובה והגיע באותו היום גם לפוארטו איגואסו, כמה שעות אחרינו. ישבנו קצת בהוסטל וקבענו שלמחרת ניסע יחד לראות את המפלים. 
התכנון היה כזה: אני אקום בבוקר בשעה 07:30, אלך לבית החולים, כשאחזור נאכל ארוחת בוקר ובשעה 09:30 ניקח אוטובוס למפלים. אבל כמובן שכל תכנית חייבת להשתבש ובפועל לא התעוררנו בבוקר כי השעון המעורר שלי לא צלצל (או שהוא צלצל וכיביתי אותו מתוך שינה). ריאן הגיע להוסטל שלנו והעיר אותו בסביבות 10:00. קמתי כל כך עצבני על זה שלא התעוררתי בזמן, מהר התארגנו ויצאנו לדרך. מפלי האיגואסו הינם על קו הגבול בין ארגנטינה וברזיל ולכן הפארק הלאומי של מפלי האיגואסו מתחלק לשני חלקים - הצד הארגנטינאי והצד הברזילאי, כלומר לכל מדינה יש פארק משלה. 

הצד הארגנטינאי - יום שני, 03/12/2012
הגענו לפארק, נרגשים מהעובדה שבעוד זמן קצר אנחנו הולכים לראות את מפלי האיגואסו, שלא מזמן נבחרו להיות אחד משבעת פלאי תבל. כניסה לפארק עלתה 130 פזות. הפארק עצמו, מהרגע שנכנסתי אליו עשה רושם טוב - גדול, שבילים, צמחייה, ריצוף, ספסלים - לא פלא שמתחזקים פלא עולם ככה. 
בפארק יש מספר מוקדים של אינפורמציה לתיירים. בכניסה מקבלים מפה של הפארק שמציגה את כל מסלולי ההליכה האופציונליים. בפארק יש שני מסלולים עיקריים - מסלול עליון ממנו יש תצפית עליונה על המפלים, ומסלול תחתון ממנו ניתן לראות את המפלים מלמטה. הלכנו בערך רבע שעה עד שלמראה עינינו התגלו מפלי האיגואסו העצומים. לא האמנתי למה שראיתי - מפלים כל כך גדולים, כמות כך כך עצומה של מים. אומרים שבעשר דקות זורמת שם כמות מים שישראל צורכת בשנה. כל התמונה נראתה כמו חלום - ג'ונגלים, מפלים, פרפרים שעפים מעל המים - אין מילים.
המשכנו לטייל בפארק ועלינו בהמשך על סירה שמפליגה קרוב אל המפלים ולנקודה שמכונה "לוע השטן" שזו נקודת התצפית היפה ביותר על המפלים. בסירה נרטבים לגמרי לכן קיבלנו תיק איטום על מנת שנוכל לאחסן בו את החפצים שלנו שלא ירטבו. כל ההפלגה בסירה הייתה לגמרי במקום כי היה חום אימים והלחות הייתה רבה. עם תום ההפלגה המשכנו להסתובב בפארק כשאנחנו עוברים מנקודת תצפית אחת לאחרת - כל תצפית מיוחדת בפני עצמה.

רעות, ריאן ואני באחת התצפיות בצד הארגנטינאי

בסביבות השעה 15:00 התקפלנו מהמקום ונסענו חזרה העירה. על אף שאומרים שהצד הארגנטינאי של המפלים יפה יותר, אני החלטתי שאני רוצה לראות גם את הצד הברזילאי כדי להשלים את התמונה במלואה בעוד שרעות וריאן לא היו מעוניינים ולכן החלטתי לעבור לברזיל באותו היום ולישון שם לילה כדי לקום בבוקר ולעשות את הצד הברזילאי. כשחזרנו העירה, הלכתי לבית החולים בתקווה שיוכלו לקבל אותי וסוף סוף ראיתי רופא. באופן מפתיע לתקשר עם הרופא היה קשה כי הוא לא דיבר אנגלית. צפיתי זאת מראש ולילה לפני כתבתי לי על דף בדיוק את כל מה שרציתי להגיד לו אחרי שתרגמתי את זה ב- Google Translate.
בסוף הבדיקה הרופא נתן לי מרשם לכדורים אותם אני צריך לקחת פעמיים ביום למשך 10 ימים. חזרתי להוסטל, ארזתי את המוצ'ילה, נפרדתי מריאן ורעות והלכתי לתפוס אוטובוס לברזיל. פעם ראשונה שאני מסתובב לבד! לבד? מה זה לבד? מתחילת הטיול לרגע אחד לא הייתי לבד אלא תמיד עטוף בחברים ורק המחשבה על לחצות את הגבול לבד לא הסתדרה לי בראש. מצד שני הבנתי שזו הזדמנות מעולה להתנסות בלטייל לבד כי בהמשך הטיול שלי זה מה שהולך להיות. קצת הסתבכתי עם כל נושא מעבר הגבול כי אף פעם לא חציתי את הגבול בצורה לא מאורגנת. עד עכשיו הגבולות שחצינו בארגנטינה ובצ'ילה היו במסגרות מארוגנות - אוטובוסים, ואן וכד'. הפעם הייתי צריך להתמודד לבד ואפילו שחיפשתי באינטרנט הסבר על המעבר בין הגבולות לא הצלחתי למצוא ולכן אני אכתוב כאן הסבר למי שאי פעם ירצה לטייל במפלים ויתקשה:
מטרמינל האוטובוסים של פוארטו איגואסו עולים על האוטובוס שמוביל לפוז דו איגואסו - העיר ששוכנת מעבר לגבול הברזילאי. הנסיעה עולה 8 פזות ובמהלכה יש שתי עצירות. לאחר מספר דקות נסיעה הנהג עוצר במעבר הגבול הארגנטינאי, שם יורדים מהאוטובוס ומחתימים דרכון על היציאה מארגנטינה. הנהג מחכה שכולם יסיימו וממשיך בנסיעה כעוד מספר דקות עד שמגיעים לבקרת הגבולות הברזילאית, שם הנהג מוריד את הנוסעים להחתים דרכון וממשיך בדרכו. לפני שיורדים מהאוטובוס הנהג מחלק לכל נוסע כרטיס לבן שמיועד לאוטובוס הבא על מנת שלא יהיה צורך לשלם על כרטיס נוסף. כשיורדים מהאוטובוס מחתימים דרכון, כל הסיפור בבקרת הגבולות מתנהל מהר מאוד, אפילו את המוצ'ילה ואת התיק גב שלי לא בדקו וממש תוך 3 דקות כבר יצאתי משם. אחרי ההחתמה, חוזרים לתחנת האוטובוס לחכות לאוטובוס הבא. כשעולים לאוטובוס, מראים לנהג את הכרטיס הלבן שהנהג חילק כשהוריד את הנוסעים, וממשיכים בנסיעה עד שמגיעים לתחנת האוטובוס בפוז דו איגואסו.

הגעתי לתחנה המרכזית בפוז דו איגואסו (Foz Do Iguaçu) ונכנסתי להלם - דבר אחד חשוב שכחתי, מעתה אין יותר ספרדית - בחודש הקרוב השפה שאני הולך לשמוע ולדבר היא פורטוגזית! שפה זרה לגמרי, שבניגוד לספרדית אין לי שום ידע בסיסי בה. אחרי שהוצאתי כסף שגם זה היה אתגר לשוני, לקחתי מונית להוסטל "פאודימר" (Paudimar) שקראתי עליו באינטרנט לפני שעזבתי את ארגנטינה. בהמשך הערב רעות וריאן שלחו לי הודעה בפייסבוק שהם התחרטו וכן רוצים לעשות את הצד הברזילאי בסופו של דבר. קבענו להיפגש בבוקר בתחנת האוטובוס וליסוע יחד.   

הצד הברזילאי - יום שלישי, 04/12/2012
התעוררתי לבוקר חדש וראשון בברזיל. פגשתי את רעות וריאן בתחנה המרכזית ויחד נסענו לפארק המפלים הברזילאי - נסיעה של 25 דקות ממרכז העיר, בניגוד ל-7 דקות בצד הארגנטינאי. הכניסה לפארק עלתה 41 ריאל. ריאל אחד שווה ל-1.8 ש"ח כך שהכניסה אליו הרבה יותר זולה לעומת הכניסה לצד הארגנטינאי. גם הצד הבריזלאי עשה רושם ראשוני מצוין. המקום יפה ונראה טוב. בכניסה מקבלים מפה בה ניתן לראות את נקודות העניין שהפארק מציע. הצד הבריזלאי קטן בהרבה מהצד הארגנטינאי ומעבר לנקודת תצפית מרכזית אין יותר מידי תצפיות שניתן לראות. בכניסה לפארק עלינו על אוטובוס תיירים שלקח אותנו לנקודת התצפית הגדולה והמרכזית על "לוע השטן". הגענו ושוב נשקפו לעינינו מפלי האיגואסו, הפעם מזווית שונה אך בהחלט מדהימה ביופיה. כשראיתי זאת לא הייתה בי שום חרטה על כך שבחרתי לראות גם את הצד הברזילאי של המפלים. על אף שלרוב הדעות הצד הארגנטינאי הוא היפה יותר, חובה על כל מבקר לראות גם את הצד הברזילאי. לי אישית קשה להחליט באיזה צד נהניתי יותר. הגודל של המפלים, כמויות המים והזרימה שלהם בלתי נתפסים. המשכנו להסתובב קצת בפארק ועשינו את דרכינו אל עבר היציאה.

200 מטר מהכניסה לפארק המפלים, יש פארק גדול של ציפורים שנקרא "Parque Das Aves" גם בו ביקרנו. בפארק היו סוגים רבים של ציפורים, תוכים, פלמינגו ועוד כל כך הרבה סוגי ציפורים שלא חשבתי שאראה בחיים. 

להלן מספר תמונות נבחרות:

כשיצאנו מהפארק לקחנו אוטובוס חזרה לעיר וקנינו כרטיס נסיעה לפלוריאנפוליס, עיר בדרום ברזיל ממנה אני כותב כעת וזה גם המקום בו הטיול האמיתי בברזיל מתחיל. 
על פלוריאנפוליס אכתוב בפעם הבאה, אבל בכללי רק אספר שהאווירה כאן בפלוריאנפוליס ובברזיל בכלל מדהימה - שקט ושלווה! אנחנו מתכננים להישאר בברזיל בערך חודש עד חג המולד וערב השנה החדשה ולאחר מכן להמשיך לבוליביה.

דברים חשובים להמשך ברזיל - 

(1) לנהל את הכסף בצורה נכונה! עד עכשיו בארגנטינה ובצ'ילה לא היה לי שום מעקב על ההוצאות שלי ועכשיו כשאני במדינה חדשה זאת הזדמנות מצויינת לנהל נכון את כל ההוצאות אז התחלתי לכתוב במחברת את כל הסכומים שאני מוציא. כמו כן, הקצבתי לעצמי סכום של 7,000 ש"ח לכל החודש בברזיל ואני מקווה לעמוד בו או לפחות לא לחרוג ממנו בהרבה. אחרי הכל ברזיל נחשבת יקרה.

(2) שיזוף - בארץ לא עובד לי, הפעם זה יעבוד. גם אם אצטרך לעבור לגור בחוף, אני את ברזיל לא עוזב עד שאני חוזר שזוף ושחור.

(3) לא לרוץ לשום מקום - קצת לפני שעזבנו את ארגנטינה התחלתי להרגיש כאילו אנחנו רצים מהר מידי ולהתחרט על כך שעזבנו מקומות מוקדם מידי ולכן הפעם בברזיל אני לא ממהר לשום מקום ונהנה מכל מקום שאני נמצא בו עד שאמצה אותו.


-גיא-